תֵּן לִי רֶגַע לְסַפֵּר לְךָ סִפּוּר
זֶה אֲמִתִּי לֹא מְדֻבָּר בְּאִלְתּוּר
מַעֲשִׂים טוֹבִים בּוֹנִים אוֹתָנוּ
זוֹ בְּהֶחְלֵט הַמַּהוּת שֶׁלָּנוּ
זֶה מַתְחִיל בַּבֹּקֶר כְּשֶׁאַתָּה מִתְעוֹרֵר
אֶת הַחִיּוּךְ בֵּין שֶׁפֶּתְיְךָ שִׁחְרֵר
עַזּוּר לַהֶרְיוֹנִית לְהָרִים פֶּתֶק שֶׁנָּפַל
תַּרְגִּיעַ אֶת הַמִּתְבַּגֵּר הַכּוֹעֵס גַּם אִם זֶה לֹא קַל
הִתְאַמֵּץ לְהַקְשִׁיב לְשֶׁכַּנָּה הַמְּבֻגֶּרֶת,
וּבַסִּיּוּם אֱמֹר לָהּ בְּקוֹל רָם "אֶת נֶהְדֶּרֶת".
אַל תֵּלֵךְ שׁוֹלָל עִם יֵצֶר לָשׁוֹן הָרַע,
הִתְנַדֵּב בַּקְּהִלָּה כְּשֶׁיֵּשׁ מְאֹרָע.
זֶה לֹא הָמוֹן רַק צַעַד קָטָן
תָּרוּם בְּגָדִים שֶׁלֹּא בְּשִׁמּוּשׁ וְגַם מְעִיל יָשָׁן.
הֱיֵה עֵרָנִי לַסְּבִיבָה שֶׁלְּךָ וְלָאֲנָשִׁים,
אִם יֵשׁ בְּיָדַיִךְ עַזּוּר לְאַחַר חֲלוֹם לְהַגְשִׁים.
מָה כְּבָר נִדְרַשׁ מֵאִתָּנוּ לַעֲשׂוֹת?
לְהָזִיז קְצָת אֶת הָרַגְלַיִם הָאֲדִישׁוּת
לִצְעֹד יַחְדָּיו לְכִכָּר עִם שֶׁלֶט אוֹ שְׁנַיִם,
לִזְעֹק אֶת זַעֲקַת הַיְּלָדִים/מְבֻגָּרִים/נָכִים לַשָּׁמַיִם.
וְאָז רְאֵה פִּתְאוֹם זֶה פֶּלֶא
חַיֶּיךָ יִתְמַלְּאוּ בַּהֲמוֹן רִגְעֵי אֹשֶׁר כָּאֵלֶּה,
שָׁמוּר עַל הַצִּבְיוֹן הַיִּחוּדִי
כִּי זֶה סוֹד קִיּוּמֵנוּ הַיִּעוּדִי.